Istoryko-filosofichni ret︠s︡ept︠s︡iï antychnosti -- Antychnistʹ v akademichniĭ filosofsʹkiĭ osviti -- F.O. Zelenohorsʹkyĭ i P.E. Leĭkfelʹd i︠a︡k universytetsʹki profesory.

Dieser Buchtitel ist Teil des Digitalisierungsprojekts Springer Book Archives mit Publikationen, die seit den Anfängen des Verlags von 1842 erschienen sind. Der Verlag stellt mit diesem Archiv Quellen für die historische wie auch die disziplingeschichtliche Forschung zur Verfügung, die jeweils im historischen Kontext betrachtet werden müssen. Dieser Titel erschien in der Zeit vor 1945 und wird daher in seiner zeittypischen politisch-ideologischen Ausrichtung vom Verlag nicht beworben.

Politychna sot︠s︡ializat︠s︡ii︠a︡: radi︠a︡nsʹka sim'i︠a︡ i radi︠a︡nsʹka shkola -- I︠A︡k navchalysi︠a︡ miz︠h︡narodnyky v stolyt︠s︡i URSR -- U "Sektori problem ideolohichnoï borotʹby": "Perebudova" v kraïni ta Instytut istoriï -- Vidnovlenni︠a︡ Mohyli︠a︡nky, hazeta "Denʹ" i staz︠h︡uvanni︠a︡ zakordonom -- 'Bahatoviktorna polityka": Pomarancheva revoli︠u︡t︠s︡ii︠a︡ i povernenni︠a︡ I︠A︡nukovycha -- I︠E︡vromaĭdan - Revoli︠u︡t︠s︡ii︠a︡ hidnosti -- Front i "hibrydna viĭna" v tylu -- Vyklyky transformat︠s︡iï ta "Zelena khvyli︠a︡": Shcho dali? -- Zamistʹ pisli︠a︡movy: optymizm vid Bohdana Horyni︠a︡.

Since the appearance of Dummett’s monumental monograph in the early seventies of the last century there have been two interpretative traditions of reading Frege, one contradicting the other: the platonistic (or realistic) interpretation and the holistic (rationalistic) one. In this article, as a kind of intermediation, I firstly point out some pragmatic aspects of Frege’s work. Secondly, and more ambitiously, I outline the controversy between the most influential theories of truth (the correspondence, coherence, redundancy and pragmatic theory) in the light (...) of Frege’s philosophy. After all it was the concept of truth that Frege himself identified as the main objective of logic. (shrink)

Ausgehend von der Beschreibung einer Situation im Unterricht in einer inklusiven Gesamtschule einer Großstadt analysieren Elise v. Bernstorff und Carla J. Maier transkulturelle Praktiken im Hinblick auf die Performativität menschlicher und nichtmenschlicher Akteure. Ein Schüler, der vor zwei Jahren mit seiner Familie von Ägypten nach Deutschland migriert ist, liest eine Geschichte vor, die er zu einem Sammelband mit persönlichen Geschichten von jungen Menschen über alte und neue Heimatländer beigetragen hat. Wir analysieren die komplexen und verwobenen transkulturellen Aspekte, die sich nicht (...) entlang ethnischer und nationaler Grenzziehungen zuordnen lassen, aus Perspektive der Sound Studies und des New Materialism. (shrink)

הייתכן לדבר על השתיקה כשפה? במסע ארוך המשתרע על שבעה עשר פרקים מנסה המחבר להתמודד עם התפיסה המקובלת בימינו, לפיה השתיקה האנושית היא שפה פרטית, פנימית ואינטימית, כזו הנגישה רק לאדם כיחיד. תחילת המסע להתגברות על תפיסה זו מצוי בבחינה מחודשת של הרציונאליזם ואידיאל האינדיבידואליות המודרני בזיקה עם הגישה שלנו אל השתיקה האנושית. בעוד ששפת המילים מוגדרת כשפה המשקפת את העולם, המהווה תמונה של המציאות, שפת השתיקה מתוארת כשיקוף של הפרטי שרק היחיד ככזה יכול לגשת אליו. האומנם השתיקה היא שפה (...) פרטית? רגעים של שתיקה נחשפים במהלך הספר כחלק מהדיאלוג של האדם עם עצמו, עם הזולת ועם מכלול המציאות שמסביבו. ניתוח היחסים בין התחזקות האמונה המודרנית בפוטנציאל הרציונאליזם ו/או מדע האדם לבין תהליך הגדרת השתיקה כשפה פרטית עומד במרכז הדיון. האמונה בכוחן של המילים לשקף ולשלוט על המציאות כמו גם האמונה בכוחו של מדע האדם לתאר באופן אובייקטיבי/מדעי את האדם כסובייקט אנושי ניצבים למבחן מחודש. מטרת הדיון לאפשר לשפת השתיקה לחשוף עצמה כשפה שאיננה פרטית, כשפה של דיאלוג של האדם עם עולם החיים ו/או המציאות האנושית שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. היחס של החברה לשפת השתיקה כמו גם יחסה לשפת המילים הוא שיקוף של יחסה לתפקידו של האדם החי בה. הגדרת השתיקה כשפה פרטית מהווה חלק מתהליך ההתעצמות ההיסטורי של ניכור האדם מעצמו ומעולם החיים שהוא חלק ממנו. שתי סוגיות מרכזיות השזורות זו בזו ושמופיעות לאורך כל פרקי הספר: סוגיית הניכור החברתי ובחינה מחדש של החלק של הרציונאליזם בהתעצמות תחושת הניכור של האדם המודרני. (shrink)